רקע

רקע

נושא ההלכה מאז ומעולם היה ליבת הקיום היהודי, גם בזמנים הקשים ביותר, בזמני הגלות הקשים ביותר התלכדו שארית הפליטה סביב רבניהם שהתוו את הדרך, ההלכה לבשה ופשטה צורה דור דור ושאלותיו, דור דור ופתרוניו.

בדור האחרון דומה שהדגש בין לומדי התורה ניתן על לימוד הגמרא ואילו לימוד ההלכה הפך ללימוד משני, כבר שנים ארוכות מורגש הצורך בהגברת לימודי ההלכה במסגרות הלימודים התורניות, בתלמודי התורה ובישיבות ונוצר מצב שאברכים רבים לאחר חתונתם הינם נעדרי ידע הלכתי מספק, וכמו כן חסר מענה אמיתי לאלו החפצים בלימודי הלכה באופן יסודי ומעמיק.

במהלך שנות נשיאותו עורר הרבי מלך המשיח פעמים רבות אודות החשיבות הרבה בלימוד הלכה באופן עקבי ויסודי, והדגיש את החוסר הגדול הקיים בתחום זה. אחת מההוראות היסודיות שעליה חזר שוב ושוב הינה שכל אברך יבחן (לפני החתונה, ובדיעבד אחרי החתונה) על הלכות איסור והיתר, ויוציא סמיכה לרבנות.

ובלשונו הק':

"..כדאי ונכון ביותר שכל אחד ואחד הרוצה לבנות "בנין עדי עד" (ועל דרך זה אברכים ובעלי בתים אחרי החתונה) – יוציא תחילה סמיכה להוראהובודאי יש ביכולתו של כל אחד ואחד לקבל סמיכה לכל הפחות לפי הסדר הנהוג בזמננו זה.." (כ"ד טבת תשי"ב).

 

בעקבות כך החלה התעוררות רבה בקרב קהילת חב"ד בנושא ותמימים לאחר שסיימו את חוק לימודם בישיבה החלו ללמוד את לימודי הסמיכה, מכוני סמיכה יעודיים נפתחו והוקמו מסגרות המשלבות שליחות וסמיכה, תופעה זו החלה מהפכה הלכתית שקטה בציבורים שונים ולימוד ההלכה החל לקבל מקום של כבוד.

מכון 'סמיכה למעשה' לקח על עצמו לקרב את לימודי הסמיכה גם לאברכים שמסיבות שונות לא הצליחו לעשות זאת ושקועים בעסקיהם, אברכים העובדים למחייתם, בעלי עסקים, שלוחים העוסקים בהפצת המעיינות, אברכים בעלי רקע תורני רחב ואברכים נטולי רקע תורני.

Leave a Comment